https://docs.google.com/presentation/d/1IWj3-T1Oe-7u-33kGvVFyQbZn9roJHEPy5bM6lJJhZg/edit?usp=sharing

​​​מפגש מרתק בו שיתפו מרצים מאונ' ת"א בהתנסות קורסי ה- MOOC  שיצרו ולימדו, יחד עם סטודנטים​ שלקחו חלק בקורסים הנ"ל.

וכמובן דפנה קולר מייסדת Coursera יחד עם סגן נשיא אונ' ת"א האחראי על חדשנות בחינוך.

 

קישור להרצאות המצולמות

 

סיכום קצר ונקודות מעניינות של הדוברים:

  • פרופ' רענן ריין, סגן נשיא אוניברסיטת תל-אביב​ :

קורסים מקוונים אינם טרנד כבר אלא מהפכה והם אינם באים להחליף את המרצה אלא לה​​יפך. בעיקר באונ' מקדמות מחקר, הקורס המקוון אינו מייתר את המרצה אלא מאפשר לאנשי הסגל לתת הרבה יותר לסטודנטים. מימד העברת הידע מצטמצם ומאפשר יותר זמן לשאלות מחקר. המרצה אינו נעלם עליו/ה לייצר דיאלוג איכותי יותר בעיקר בקורסי המבוא הגדולים. כיום בקרוסים אלו יושבים מאות סטודנטים בחדר ההרצאות במוד פאסיבי (מרצה מעביר חומר באופן חד כיווני) המטרה לחלק לקבוצות קטנות ולייצר למידה יותר משמעותית בעזרת קורס מקוון ומשולב.

 

  • פרופ' דפנה קולר, מייסדת Coursera :

​​כיום לומדים בקרוסרה ​400 אלף תלמידים מישראל. 50% מהלומדים בקרוסרה דיווחו שמטרתם היא שדרוג יכולות קרירה. בעולם התעסוקה כיום ממוצע שהות בעבודה 3 שנים, צריך יכולות חדשות שלא היו קיימות בימים בהם למד הבוגר באונ' נושאים חדשים צצים ועולים כמו Data Mining , Security ועוד. 

הסטודנטים לא תמיד יודעים בתחילת הלימודים במה להתמקצע - כך שאם מספקים להם אופציה "לתפור" לעצמם תואר עם גמישות לשנות תוך כדי התקדמות - יש בכך יתרון גדול. בקורסרה בנו מספר מסלולים מודולריים כך שסטודנט יכול לבחור 6 אבני בניין ולבנות לעצמו מסלול מלא לתואר - כולל יכולת לעדכן את המסלול הלאה בזמן בהתאם לכיוון שהוא בוחר להתמקד בו (הערה אישית - ממליצה לקרוא  על המיזם האקדמי Minerva​). אנקדוטה (ואולי לא בעצם) - סינגפור מעוניינת להכשיר את העובדים בכישורי המאה 21 - היא בחרה לקדם נושא זה גם בעזרת קורסרה - עובד שיציג תעודה של בוגר קורס בקרוסרה יקבל תגמול כספי (עוד על מיומנויות המאה ה 21 )

​​

  • פרופ' יורם מרגליות, המרצה בקורס המקוון בנושא "צמיחה כלכלית וצדק חלוקתי"​ :

קורס מקוון של 2 נ"ז לקראת סוף הקורס שעור פרונטלי אחד בסוף הקרוס נבחנים כולם בכיתות (כלומר לא מקוון).

החיסרון העיקרי העדר ​​תקשורת ישירה ומידית עם הסטודנטים לעומת זאת יתרונות רבים בהם: ​העברה של כמות חומר רבה בזמן מועט משום שאין צורך בחזרה על הדברים כמו שקורה בשעור פרונטלי. יורם מעיד שהפידבק על התוכן שהחומר היה טוב הוא גם הצליח להעביר הרבה תוכן ובאופן איכותי. לפורום של הקורס לא הייתה תורמה משמעותית כמו שחשב בהתחלה - אלא רק היוו רשת בטחון לסטודנטים עם שאלות (נכנס בפעם ביומיים לפורום).ההתרשמות שלו שהיתן לסמוך על המדיום הזה. הוא מציע לנצל את המפגש הפורמלי לשבת יחד עם הסטודנטים לקריאה מודרכת, לבצע קליניקות, להתנסות בעבודת צוות.

 

  • ​​פרופ' אבי קריבוס, המרצה בקורס המקוון בנושא "מבוא לאנרגיה מתחדשת"​​ :

קורס מקוון ​בעברית מיועד לסטודנטים בהנדסה וגם לקהל הרחב. תהליך בניית הקורס היה מאוד משמעותי ואינטנסיבי, מעבר על כל תוכן הקורס לבחון מה ללמד ובאיזה סדר - מה שמתמיד נראה מובן מאליו פתאום הוא צריך לתת על זה א​ת הדעת (ולא רק בגלל שאת זה בא לי ללמד). תהליך בניית הקורס לקח חודשיים כולל לימוד ותרגול איך לדבר בפני מצלמה. באופן מקצועי הרגיש שההכנה היתה טובה ואיכות גבוהה של צילום כולל בנייה של הדגמות שלא היה מעלה על דעתו לעשות בכיתה: הדגמה במעבדות, ראיונות עם מומחים בתחום וסיורי שטח. שמח שאונ' השקיעה משאבים ליצירת קורס חוויתי.

קושי היה בניית קורס לקהל הטרוגני - מציע לחשוב על דרך לאפשר לסטודנט לימוד אדפטיבי.  הפריע לו ללמד מול "כיתה ריקה" אין משוב מידי האם מובן מה שאמרתי. גם אצלו בקורס בפורום היתה פעילות נמוכה ביותר. 

 

  • ​​מיכל סטודנטית למשפטים , ​אלון סטודנט בנוער שוחר מדע :

​זו היתה הזדמנות פז לשמוע פידבק של משתמשים מהשטח. 

למיכל - חסרה החברותא, החברים לספסל הלימודים. היתרון הוא בגמישות ו"ביטול" אילוצי רישום. מציעה שילוב פרונטאלי - מקוון נחוץ גם בתוך הקורס וגם בין קורסים. מציעה שתהיה דרישה שחלק מהתואר ילמד באופן מקוון זו חוויה אחרת וטובה​​. מאפשר ליותר סטודנטים ללמוד עם מרצים טובים.
לאלון  - טוב שאפשר לדלג  על חומר או לראות סרטון בקצב אישי (מהיר/איטי). מבחינתו זו הפלטפורמה לצרוך תוכן גם חדשות הוא קוראה בטלפון (הכותרות של ynet ).  הבעיה עם ​הפורום שהוא לא מידיי וכשהוא רוצה לשאול שאלה זה באותו רגע ולא לחכות עד שיגמר הסרטון או עד שיענה לו המרצה.​

הוראה מקוונת || טל: 09-8983059 || sharonn@ruppin.ac.il