From Sage on the Stage to Guide on the Side - פרופ' אריק מזור

פרופ’ אריק מזור (Eric Mazur), דיקן פיזיקה יישומית באוניברסיטת הארוורד וחתן פרס מינרווה

“בשנת 1984 התחלתי ללמד בהארוורד קורס שאיש לא רצה ללמד – ‘פיזיקה לתלמידי קדם-רפואה’. עשיתי את זה בדרך המסורתית: הרצאות פרונטליות". ההצלחה של הסטודנטים שלי במבחנים, וההערכות המעולות שקיבלתי מהם בסקרים, הסתירו ממני את האמת: זו הייתה, ועודנה, הדרך הגרועה ביותר ללמד סטודנטים.

האם ראיתם פעם מקום עבודה שמושתת על סיטואציה כזו, שבה אדם אחד מדבר ומשדר וכל השאר רק קולטים, לא יוצרים, לא מחדשים, לא חושבים ולא עובדים בצוות? אין מקום עבודה כזה.  ובכל זאת, כך נראות הכיתות שלנו כיום. 

“הכיתה המסורתית בנויה על מודל האמפיתיאטרון – זוהי בעצם הצגה, וזה המסר שהסיטואציה הזו משדרת: המורה מציג ומדבר, התלמיד מקשיב ולא מפריע. ברור שזה אינו קונטקסט שמעודד אינטראקציה. דמיינו לעצמכם סטודנט שמרים את היד ואומר: ‘אדוני המרצה, האם אתה יכול להיות בשקט חמש דקות, כדי שאוכל לחשוב?’ במילים אחרות, אנחנו מסתפקים ברמה הנמוכה ביותר של העשייה החינוכית: העברת מידע.

מה עם תרגול, יצירתיות, חשיבה? בגישה המסורתית אנחנו מוותרים על כל אלה ונשארים עם שידור וקליטת מידע, ובשביל זה לא צריך אותנו המורים – מספיק גוגל.”

בעקבות תובנות אלה פיתח פרופ’ מזור גישה חדשה להוראת עמיתים ולהערכתם באופן המטפח מעורבות, חשיבה ולמידה אינטראקטיבית. "קיבלתי  החלטה דרמטית"  מסביר פרופ' מזור: "במקום  להיות בר- הסמכא, שמעביר שיעור של שעה וחצי אסתפק בהרצאה קצרצרה בתחילת השיעור ואת השאר יעשו הסטודנטים עצמם."

לשיטתו, לפני השיעור המרצה מפנה סטודנטים לקרוא וללמוד מחומרים שנמצאים בספרי לימוד או באינטרנט . הסטודנטים מתכוננים בבית, אך ניתן להניח כי הם לא בטוחים שהבינו את החומר. בראשית השיעור, המרצה מקדיש כ-10 דקות להסבר קצר של העקרונות ואח"כ מציג שאלות של הבנה. (במענה אנונימי בעזרת טכנו' כמו Mentimeter  או PollEverywhere). כצפוי, חלק גדול מהסטודנטים עונה באופן שגוי. המרצה מבקש מכל זוג סטודנטים שענה תשובות שונות לאותה שאלה להסביר זה לזה את הנימוק מאחורי תשובתם. אחרי 10 דקות של אינטראקציה ולמידה פעילה בין הסטודנטים לבין עצמם הוא חוזר ומעלה שוב את אותה השאלה. הפעם אחוז העונים נכון עולה באופן ניכר."הגעתי  למסקנה כי הסטודנט הוא המורה הטוב ביותר. וכפי שאמר אלברט איינשטיין, חינוך הוא מה שנשאר אחרי ששכחת את כל מה שלמדת. צריך ללמד באמצעות הצגת שאלות ולא באמצעות קריינות של תשובות. כ"כ הרבה מהחינוך כיום מרוכז בתשובה ולא במיומנויות החשיבה, חשוב להשקיע רגשית בחשיבה. חשוב להבין שהרצאה יוצרת תחושת ביטחון כוזבת כי כולם מקשיבים ובד"כ אף אחד לא שואל שאלות. חשוב שנבין שחינוך אינו רק ענין של העברת מידע. אני רוצה שהסטודנטים שלי יהיו מסוגלים לפתור בעיות שהדור שלי לא הצליח לפתור וזה יקרה רק אם נשדרג את מיומנויות החשיבה".

 

פרופ' מזור התייחס גם ל“שיטת הציונים הנוכחית הפוגעת בעשייה החינוכית, שכן היא מענישה את הסטודנט על טעויותיו ומעקרת את יצר הסקרנות שלו. הדרך לחדשנות וליצירתיות רצופה בכשלונות, ושיטת הציונים אוסרת על התלמיד להיכשל.”

שיטת ההוראה שפיתח פרופ’ מזור מחקה את החיים האמתיים – עבודת צוות, דיונים, שאלות מסקרנות והרבה טעייה. “במבחנים שלי מותר לפתוח מחשבים ולגלוש ברשת – הכל חוץ ממסרונים ודוא”ל. הרי לשאלות שמחייבות הבנה, יישום, ניתוח, הערכה ויצירתיות ממילא קשה למצוא תשובות בגוגל.”

 

קישור להרצאתו של פרופ' אריק מזור - From Sage on the Stage to Guide on the Side במסגרת יום עיון בטכניון ביוני 2015 

קישור לכתב העת הוראה באקדמיה - לגליון המוקדש להוראה מבוססת טכנולוגיה ויישומה בכיתה ההפוכה

הוראה מקוונת || טל: 09-8983059 || sharonn@ruppin.ac.il