למידה שיתופית, הוראת עמיתים - בשיטת Jigsaw

שיטת הלמידה Jigsaw (השם לקוח ממשחק ההרכבה "הג'יקסו פזל") מתקיימת בקבוצות קטנות  שיש בהן תלות הדדית ושיתוף פעולה. שיטה זו מאפשרת ליישם למידת  עמיתים/ עבודה קבוצתית/ הוראה הדדית. במסגרת זו המורה מחלק את הנושא הלימודי לתתי נושאים (שאינם תלויים זה בזה) ומחלק את הכיתה לקבוצות בהתאם. 

תהליך יישום גישת הג'יקסו על שלביה:

  1. חלוקת הכיתה לקבוצות (מומלץ קב' קטנות של 5 סטודנטים, ייקראו 'קבוצות אם')

  2. כל חבר קבוצה מקבל/בוחר תת נושא של המשימה הכוללת (כפי שהגדיר המורה)

  3. קבוצות מומחים – נציגי קבוצות האם מתקבצים לקבוצות חדשות עפ"י תת הנושא שבחרו. בקבוצות מומחים אלה הם לומדים באופן מעמיק את הקטע המסוים שלהם, על מנת ללמד אותו לאחר מכן בקבוצות האם שלהם.

  4. הוראה בקבוצות האם - כל מומחה חוזר לקבוצת האם שלו ומלמד את נושא התמחותו. לאחר שכל חבר צוות הסביר את הנושא/קטע ההתמחות שלו, מתנהל דיון להבהרת החומר בכללותו.

למידת עמיתים היא כלי למידה רב-עצמה. באמצעותה מקבלת הקבוצה מרחב גדול ללמידה. כל אחד מחבריה הוא חוקר, לומד, ומלמד את זולתו מתוך כבוד  והערכה. בתהליך למידה כזה, שבו מתקיימים יחסי גומלין בין הלומד לעמיתיו ולמוריו, חל שינוי מהותי בסביבה הלימודית בה מודגש התהליך ולא רק התוצר. לא מדובר בהערכה שופטת ומסכמת של המורה, אלא בהבעת עמדות ובשיתוף במחשבות.

הסטודנט הופך מלומד פסיבי ליוזם, זוכה למשוב מעמיתו לצורך התקדמותו, לומד למקד את מסריו באופן בהירה ותמציתית, הוא לוקח אחריות על תהליך הלמידה והתקדמותו. הדיאלוג בין עמיתים מאפשר החלפה ושיתוף של מידע, עמדות ואמונות, דיון בשאלות כבדות משקל ומשוב של עמיתים המהווה תמיכה מקצועית. כל אחד מהלומדים הוא לחלופין גם לומד וגם עמית. 

הגישה מקנה ללומדים מיומנויות חברתיות והבנה מעמיקה יותר של הנושאים הנלמדים.

יתרונות הלימוד בקבוצות קטנות:

  • לכל לומד ניתנת הזדמנות טובה יותר לביטוי מזו שיש לו בכיתה הגדולה, הן במספר הסבבים והן במשך התגובה

  • הקבוצה מאפשרת מפגש ותקשורת בין-אישית עשירה יותר בין העמיתים

  • הקבוצה הקטנה יכולה להוות זירה בטוחה יותר להעלאת רעיונות ולשיתוף במחשבות עבור הלומדים

  • מערכת היחסים בקבוצה יכולה לייצר מעורבות גבוהה יותר מהמעורבות הנוצרת במליאה הכיתתית, ומחויבות גדולה יותר ללמידה

  • המבנה הקבוצתי מזמן חילופי תפקידים ("היודע"/"המומחה"/"המעריך" וכדומה) , מאפשר נקודות מבט שונות, מזמן את הצורך בגמישות מחשבתית והזדמנויות נוספות ללמידה עבור חברי הקבוצה

  • המבנה השיתופי, יכול להוביל להפקת תוצר משותף (רעיון, פתרון לבעיה או פרויקט) שהיה קושי להיווצרותו אילולא ישבו הלומדים בצוותא

חסרונות הלימוד בקבוצות:

  • אי נטילת אחריות של הלומד והישענות על חברי הקבוצה האחרים

  • חלוקת מטלות לשם הפחתת העומס במחיר של ויתור על ידע והתנסות, מאפשרת "זליגה" לבינוניות וצמצום אופקים.

  • פערים באחריות (או ביכולות) בין חברי הקבוצה עשויים לגרור מתחים חברתיים.

 

בכל אחד מן השלבים יש למורה תפקיד פעיל וחשוב: לפתוח את השיעור, להציג את הנושא לסכמו. בזמן העבודה בקבוצות, לעבור בין הקבוצות, לוודא שהם מבינים את החומר ולהתערב בעת הצורך כדי להעמיק את הלמידה. המורה שותף פעיל בתהליך הלמידה בהיותו מדריך, מכוון ומנחה של הסטודנטים.

ניתן לבחור ליישם חלקים מהשיטה ולהתאים אותה להוראה האישית של המרצה (בחירת שלבים ליישום, משך הפעילות, מיקום הפעילות, אופי התוצר הסופי ועוד) - קישור להתנסות של ד"ר סיגל תפארת - התאמת שיטה Jigsaw לטובת קורס "לחץ והתמודדות"

הפעלת הלומדים בשיטת הג'יקסו אינה חייבת להיות מוגבלת לשעור עצמו, ניתן לשלב פעילות גם בפורומים ומרחבי לימוד שיתופיים מקוונים

קישור לכלים -  מרחבי עבודה שיתופיים בשעורים וביניהם​

קישורים מועילים:

הנחיות ליישום פעילות Jigsaw בשעור (ומידע נוסף על השיטה):   Teaching Methods A Collection of Pedagogic Techniques and Example Activities

דיבור קבוצתי מקדם למידה וכלים פרקטיים ליישום: מ. בוזו-שוורץ, למידה בקבוצות בכיתה. אבני ראשה, (8-10 , 16-17)

Benton, Jr, R. (2016). Put Students in Charge: A Variation on the Jigsaw Discussion. College Teaching, 64(1), 40-45

הראשון שהשתמש בשיטת למידה זו היה מחכמי התלמוד, הוא חילק את בית המדרש לשש קבוצות כנגד שישה סדרי משנה. כל קבוצה קיבלה סדר אחד ולמדה אותו היטב, לאחר מכן לימדה כל קבוצה את הקבוצות האחרות. על כך אמר רבי חמא בר חנינא:

"אין סכין מתחדדת אלא בירך של חברתה" (מדרש רבה, בראשית פרשה סט פסקה ב')

הוראה מקוונת || טל: 09-8983059 || sharonn@ruppin.ac.il