top of page

ששת כובעי החשיבה של דה בונו - למידה מבוססת דילמות

ששת כובעי החשיבה של אדוארד דה בונו, מאפשרים להעמיק ולשפר תהליכי קבלת ההחלטות בקבוצות.

באמצעות השימוש בהם ניתן לקיים למידה מבוססת דילמות, סיעור מוחות ולהעמיק תהליכי קבלת החלטות בקבוצה ועוד.

המשתתפים בדיון מבצעים משחק תפקידים בהתאם לכובע הדמיוני שהם חובשים, כל משתתף מתמקד ברגע נתון בסוג אחד של חשיבה

במקום להפעיל את סוגי החשיבה השונים בו בזמן.

סביב סוגיה/דילמה מסוימת ניתן לחלק את הכיתה לצוותי חשיבה בהם כ"א מהמשתתפים מייצג כובע בצבע אחר, ולסיכום כל צוות מציג את התובנות המרכזיות.

אפשרות נוספת, בשלב א', חלק את הכיתה ל-6 צוותים בהם כל המשתתפים בצוות מייצגים את אותו הכובע (לדוגמא צוות הכובע הירוק - יצירתיות, חלופות, רעיונות או צוות הכובע השחור- ביקורת, שיפוט שלילי), ובשלב ב',  לעבור לדיון מעמיק בצוותים מעורבים.

על המתודולוגיה - למידה מבוססת דילמות (Dilemma Based Learning)

שלבי התהליך -

image.png

שלב ראשון: הצגת הדילמה

המרצה מספרת סיפור קצר הכולל דילמה מוסרית ערכית. ולאחר מכן מציגה את הערכים הסותרים של אותה הדילמה לחידוד.

*דילמה: קונפליקט מוסרי של התנגשות בין ערכים שיש בו  (לפחות) שתי דרכי פעולה אפשריות שלהן יתרונות וחסרונות. הדילמה דורשת פתרון מעשי (לא תיאורטי).

אין פתרון אחד מובהק וחד משמעתי שהוא "הנכון",אך יש הכרח לבחור דרך אחת לפעולה. (Kelchterans G. 2012*).

שלב שני: חלוקה לקבוצות לפי כובעי החשיבה ודיון בהיבטי הדילמה השונים.

שלב שלישי: מידע משלים - איתור מקורות מידע וטיעונים

לחיזוק וביסוס הידע הרלוונטי להתמודדות עם הדילמה. זהו השלב הארוך בפעילות.
המרצה מלווה את התהליך, מוודאת שמקורות המידע אמינים, היא לא מקור הידע היחיד.

שלב רביעי: סיכום הדיון בקבוצה ותכנון ההצגה

החלטה קבוצתית מה יוצג, מה המידע שמחזק את עמדת הקבוצה, הבחנה בין עיקר לטפל, אינטגרציה בין מקורות המידע, מי יציג מה וכיצד יוצג.

שלב חמישי: הצגת הידע במליאה, דיון בכל נקודת מבט

כל קבוצה מציגה את עמדתה. ניתן להציג במשחקי תפקידים, הרצאות קצרות, פוסטרים, מצגות, סרטונים או כל דרך יצירתית אחרת המעוררת סקרנות ועניין.

שלב שישי: הצבעה אישית שנייה והערכת התהליך

הערכת רפלקטיבית של העבודה, לפי שלושה סוגי הערכה: 

  1. הערכה עצמית של הסטודנט (Self evaluation) - כל סטודנט מעריך את עבודתו ובוחן את הדרכים ליישום שהציע, מה הוא למד וכיצד למד, האתגרים שהתמודד עימם והדרכים שנקט להתגבר על מכשולים.

  2. הערכת עמיתים (Peer evaluation) - הסטודנטים מעריכים את עבודת עמיתיהם שהתבקשו לבצע משימות דומות, ולכן יכולים להשוות וללמוד מניסיונם. הערכה מילולית, לא מספרית של התוכן (רלוונטיות, איכות), אופן הצגה (מקוריות, יצירתיות, עניין) וכד'. 

  3. ערכה מלמעלה למטה (Top-down evaluation) - ע"י המרצה אשר ליוותה, פיקחה והתרשמה באופן בלתי אמצעי מהתהליך, מתרומת הסטודנט הבודד ומעבודת הקבוצה.

bottom of page