ומה שביניהם

שלב שלישי: מידע משלים - איתור מקורות מידע וטיעונים

לחיזוק וביסוס הידע הרלוונטי להתמודדות עם הדילמה. זהו השלב הארוך בפעילות.
המרצה מלווה את התהליך, מוודאת שמקורות המידע אמינים, היא לא מקור הידע היחיד.

​

שלב רביעי: סיכום הדיון בקבוצה ותכנון ההצגה

החלטה קבוצתית מה יוצג, מה המידע שמחזק את עמדת הקבוצה, הבחנה בין עיקר לטפל, אינטגרציה בין מקורות המידע, מי יציג מה וכיצד יוצג.

​

שלב חמישי: הצגת הידע במליאה, דיון בכל נקודת מבט

כל קבוצה מציגה את עמדתה. ניתן להציג במשחקי תפקידים, הרצאות קצרות, פוסטרים, מצגות, סרטונים או כל דרך יצירתית אחרת המעוררת סקרנות ועניין.

​

שלב שישי: הצבעה אישית שנייה והערכת התהליך

הערכת רפלקטיבית של העבודה, לפי שלושה סוגי הערכה: 

1. הערכה עצמית של הסטודנט (Self evaluation) - כל סטודנט מעריך את עבודתו ובוחן את הדרכים ליישום שהציע, מה הוא למד וכיצד למד, האתגרים שהתמודד עימם והדרכים שנקט להתגבר על מכשולים.

2. הערכת עמיתים (Peer evaluation) - הסטודנטים מעריכים את עבודת עמיתיהם שהתבקשו לבצע משימות דומות, ולכן יכולים להשוות וללמוד מניסיונם. הערכה מילולית, לא מספרית של התוכן (רלוונטיות, איכות), אופן הצגה (מקוריות, יצירתיות, עניין) וכד'. 

3. ערכה מלמעלה למטה (Top-down evaluation) - ע"י המרצה אשר ליוותה, פיקחה והתרשמה באופן בלתי אמצעי מהתהליך, מתרומת הסטודנט הבודד ומעבודת הקבוצה.

​